פסיכותראפיה
פסיכותראפיה
פסיכותראפי הוא טיפול נפשי או רגשי (מיוונית פסיכו=נפש, תיראפיה=טיפול) הוא טיפול במשברים, בהפרעות ובמצוקות נפשיות באמצעים פסיכולוגיים. רוב שיטות הטיפול נעשות באמצעות שיחות וקשר מילולי או יצירתי בין המטפל למטופל. פסיכותיראפיה ניתנת ע"י אנשי מקצוע מוסמכים ממגוון תחומים מקצועיים: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים או תיראפיסטים ביצירה והבעה, שעברו את ההכשרה המתאימה. לעיתים קרובות מטפלים מנוסים משלבים בין שיטות שונות (לדוגמא: שיחות בשילוב ציור ומשחק).
טיפול במשחק
טיפול או תיראפיה במשחק (ובאנגלית: Play Therapy)
בטיפול בילדים מקובלת מאד תיראפיה באמצעות משחק. זוהי הדרך המרכזית בה מתקשר המטפל עם הילד. הטיפול במשחק שייך לתחום הפסיכותיראפיה
(הטיפול הנפשי/רגשי): מהלך משחק בין מטפל למטופל במסגרת טיפולית, יכול המטופל להביע את עצמו ומתאפשרת תקשורת פתוחה, חשיפה רגשית ותקשורת המאפשרת התערבות טיפולית. ההנחה היא כי במהלך הטיפול במשחק, נוצר מרחב טיפולי הנחשב בטוח ומוגן, וכך מתאפשרת ההבעה הרגשית של המטופל דרך המשחק. בטיפול נעשה שימוש בתהליך הבינאישי שמתרחש בין המטפל למטופל במהלך המשחק, כדי לעזור למטופל לפתור בעיות ולהשיג צמיחה אישית והתפתחות מיטבית. הטיפול במשחק הנו כלי טיפולי מרכזי בטפול בילדים הן בטיפול הפרטני, הן בטיפול הדיאדי (הורה-ילד) והן בטיפול הקבוצתי.
השיטה
טיפול במשחק מתאים במיוחד לילדים, בדומה לתהליכים המתרחשים ביצירה, הילדים מבטאים באמצעותו יכולות שונות, כגון חשיבה, דמיון, תכנון, זיכרון ועוד. לילדים קל יותר לתקשר באמצעות משחק ויצירה מאשר במילים, וגם קל להם ליצור קשר מהיר עם האחר באמצעים אלה. לכן בטיפול בילדים מעדיפים מטפלים רבים להשתמש במשחק וביצירה כדי ליצור דיאלוג עם הילד, בו הילד יכול לשתף את המטפל בחוויות, התנסויות ורגשות, והמטפל יכול לתמוך בו ולסייע לו. הטיפול במשחק שם דגש על עידוד היצירתיות, מעורבות פעילה וביטוי עצמי אותנטי. בדומה לתהליכי היצירה באומנות, במהלך המשחק, החשיבה הרציונאלית לא עוצרת את הביטוי החופשי של רגשות, כגון:
כעס, פחד, אשמה וקנאה, שאולי נחשבים "לא לגיטימיים". המשחק יוצר מרחב חופשי, בו הילד יכול להתנסות בלי לפחד מכישלון ומביקורת. המסגרת הטיפולית, אשר מגדירה "מה מותר ומה אסור", מאפשרת לילד מרחב בטוח בו הוא יכול להתנהל בחופשיות, בלי לחשוש לביטחונו הפיזי והרגשי. רק כאשר הילד מרגיש מוגן, הוא יכול לאפשר לעצמו להביע את הרגשות המודחקים, שהם לב לבם של קשייו. ביטוי רגשי כנה, מהווה את הבסיס לריפוי. בדומה לשאר הטיפולים הפסיכולוגיים-רגשיים, הטיפול במשחק מתקיים לרוב אחת לשבוע, במשך 45-50 דקות, באופן קבוע ועקבי. הוא נעשה בחדר טיפולים הכולל משחקים רבים ומגוונים, ויכול להתקיים במסגרת טיפול אישי, דיאדי, משפחתי או קבוצתי. משחקים נפוצים בחדר הטיפולים הם בובות ובית בובות, פלסטלינה, צבעים, שולחן חול, משחקי קופסה, משחקי קלפים, משחקי כדור, תחפושות ועוד. הטיפול ניתן על ידי מטפלים שהוכשרו לכך, כגון פסיכולוגים, פסיכותיראפיסטים ומטפלים בהבעה וביצירה.
טיפול דיאדי
(טיפול הורה-ילד)
זהו טיפול רגשי פסיכותירפויטי בו לוקחים חלק הילד וההורה יחדיו בפגישות משותפות. הטיפול מתאים לילדים צעירים וכן לילדים בוגרים יותר ולמתבגרים, כאשר במוקד הקשיים הרגשיים או התפקודיים נמצאת מערכת היחסים בין הילד לבין אחד ההורים או שניהם. הטיפול הדיאדי כולל כמו כל טיפול בילדים, פגישות נפרדות להדרכת ההורים. זהו חלק חשוב ומרכזי בתהליך הטיפולי המאפשר את השינוי לא רק בחדר הטיפול, אלא גם בחיים הרגלים.
הטיפול הדיאדי שייך לטיפולים הפסיכודינמיים והוא בעל אוריינטציה התפתחותית ובין-אישית. הוא בדרך-כלל יהיה הטיפול המועדף לילדים צעירים, גם כאשר סיבת הפניה לטיפול אינה עוסקת ישירות בקשר בין הילד לבין הוריו. במקרה של ילדים בוגרים יותר, מהווה הטיפול הדיאדי חלק משיטות הטיפול במצבים בהם עולה הצורך לכך.
המטפלים הדיאדיים הנם אנשי מקצוע מתחומי בריאות הנפש, (פסיכולוגים, פסיכותיראפיסטים ומטפלים באמצעות יצירה והבעה), בעלי הכשרה ספציפית לטיפול דיאדי.